סיום שכירות בעקבות איחורים בתשלומים - 84078
תקציר
(1) אי עמידה בזמני תשלום דמי שכירות מהווה הפרה של הסכם השכירות. (2) הפרת סעיפים בהסכם שכירות יכולה להקנות לבעל הנכס זכות להוציא את השוכר מהנכס. (3) במקרים בהם אין סעיף בחוזה המחייב על איחור בתשלום, חיוב כזה עלול להיחשב כריבית אסורה. (4) בקביעת חיוב בהוצאות משפט, עשוי בית הדין להביא בחשבון את אופן מילוי יתר החיובים שהוטלו על הנתבע.
בס"ד, י''ח בחשוון תשפ''ה
19 בנוב' 2024 וכפי שתוקן בתאריך: א' כסלו תשפ"ה, 2 בדצמבר 2024
תיק 84078
פסק דין – תיקון טעות סופר
בעניין שבין
התובעים - בעלי הנכס
לבין
הנתבע - שוכר
רקע
התובעים הינם בעלים של נכס ברח' חירם בירושלים, הנכס מושכר לנתבע לפרק זמן ארוך (עברו כחמש שנים מאז התחלת השכירות, ונשארו עוד כחמש שנים עד סוף תקופת השכירות). בין הצדדים התגלעה מחלוקת לגבי סדרי תשלום דמי השכירות, ועוד עניינים במערכת היחסים ביניהם, ובשל כך הם הגיעו לבית הדין.
ביום כה בתמוז (31.07.2024) התקיים דיון בבית הדין ובמהלכו פרסו הצדדים את טענותיהם. הדיון הסתיים בהסכמה העקרונית של הצדדים להגיע לפשרה אותה יציע בית הדין בימים הקרובים לאחר מכן.
מתוך כך, בתאריך ד' מנחם אב תשפ"ה 08.08.24 בית הדין שלח הצעת פשרה כדי לשים קץ למחלוקות ולמתיחות שבין הצדדים, תוך איזון בין הצרכים של הצדדים. הנתבע לא קיבל את הצעת הפשרה, ומכיון שכך נכריע במחלוקת בפסק דין.
דיון
אנו סבורים שבהתנהלות הנתבע יש כדי להפר את הסכם השכירות, בעיקר מבחינת אי עמידה בזמני התשלומים.
בהסכם השכירות, בסעיף 4 ב, כתוב כך: ''עד תום תקופת השכירות התשלום יבוצע עד בין הראשון לחמישי לחודש קלינדרי''. הנתבע לא קיים סעיף זה, מפני שאיחר מספר פעמים בתשלום השכירות, כפי שתועד במסמך ששלח התובע, והנתבע הודה בכך.
לפי חוזה השכירות בסע' 14 הייתה לתובעים הזכות להוציא את הנתבע מהנכס:
התובעים התחילו לפעול ברוח זו בתור איום במכתב מיום י' אדר ב' תשפ"ד, ובתור דרישה במכתב מיום 18.06.2024. לא ידוע לנו על שום וויתור על הזכות לעשות כן, אלא שהתקיימו משאים ומתנים, ובפרט באמצעות בית הדין, במטרה למנוע את ביצוע הפינוי.
בית דין, כאמור, ניסה לקדם המשך השכירות על ידי פשרה, אולם הנתבע דחה את הצעת הפשרה.
בנוסף לכך, התובעים התלוננו על כך שלא ניתן להשיג את הנתבע בנקל. גם בית הדין ביקש מהנתבע שיהיה זמין למענה בזמן סביר. אך הנתבע לא עמד בכך, ומספר פעמים לא קיים הוראה זו. לדוגמה, הוא לא הגיב במהירות המצופה להצעת הפשרה, שביצועה היה צריך להתקיים בעיתוי קרוב.
החלטות
לתובעים הזכות להפסיק את השכרת הנכס בירושלים (להלן, המושכר), לנתבע.
אם התובעים יודיעו בכתב בתוך 14 יום מהתאריך הנקוב על פסק הדין, לבית הדין עם עותק לנתבע, כי הם מבקשים שהנתבע יפנה את המושכר, יהיה הנתבע חייב לפנות את המושכר עד לתאריך 31.01.25. עד למועד זה יהיה הנתבע חייב בכל התשלומים המוטלים עליו על פי החוזה שבין הצדדים.
אם התובעים יודיעו לבית הדין ולצד השני בתוך 14 יום מהתאריך הנקוב בחוזה, כי הם מעוניינים לנהל מו"מ עם הנתבע על הסכם שכירות חדש, יינתן פרק זמן של 30 ימים לצדדים להגיע להסכם חדש. אם לא יחתם הסכם חדש בתקופה שנקבעה, מכל סיבה שהיא, הנתבע יהיה חייב לפנות את המושכר בתוך 90 יום מיום הודעת התובעים כי בכוונתם לחתום על הסכם חדש.
החוזה הנוכחי יישאר על כנו עד לכינון הסכם חדש או לפינוי המושכר במועדים שנקבעו לעיל. בתקופה זו על הנתבע לעמוד בכל החובות המוטלות עליו, ובכלל זה תשלום חשבונות חשמל, מים וארנונה במועד.
למרות הצער ועוגמת הנפש המרובה שנגרמה לתובעים על האיחור בתשלומי שכר הדירה, הנתבע לא חייב בפיצוי בגין איחורי תשלום השכירות שהיו עד כה. [בחוזה השכירות לא נמצא סעיף המחייב על איחור בתשלום, ותשלום כזה עלול להיחשב לריבית (ע' רמ"א, יו"ד סי' קעו, סע' ו; וכן בספר תורת רבית פרק יד סע' ג)].
בשל האיחורים בתשלום ואי מילוי חובות אחרים של הנתבע, הנתבע חייב לשלם לתובעים סך 1,500 ₪ בגין החזר אגרת בית הדין וזאת עד לתאריך ח' טבת תשפ"ה, 08.01.25.
במידה ויתעוררו מחלוקות בין הצדדים בקשר לשכירות הנכס, תישאר לבית הדין הסמכות לדון בעניין בתוך שנה אזרחית אחת מיום מתן פסק דין זה.
ניתן לערער על פסק דין בתוך 30 יום מהתאריך הנקוב עליו (קרי, התאריך בו תוקן פסק הדין).
והאמת והשלום אהבו
פסק הדין ניתן ביום 19 בנובמבר 2024, י"ח במרחשון תשפ"ה
ותוקן בתאריך: א' כסלו תשפ"ה, 2 בדצמבר 2024
בזאת באנו על החתום
_______________
הרב דניאל רוזנפלד
_______________
הרב דניאל מן, אב"ד
_______________
הרב זכריה רבינוביץ