הגשת תביעה צור קשר עם בית הדין לתשלום אגרה

תגיות

אומדןאונאהאחריות למוצראסמכתאבורביטוחבר מצראגרמא וגרמידברים שבלבדיווח לרשויותדין נהנהדיני חברותדיני חוזיםדיני עבודהדיני ראיותהודאההוצאה לפועלהוצאות משפטהטעיה בעסקההיעדר יריבותהיתר עסקאהיתר פניה לערכאותהלוואההלנת שכרהמחאה (שיק)הסכם בכפייההסתמכותהפרת הסכםהקדש וצדקההשבת אבידההשכרת דירההשכרת רכבהתחייבותהתחייבות למכרהתיישנותזיכיון ורישיוןזכויות יוצריםחוק המדינהחוקי המגןחיוב בסכום שלא נתבעחתם מבלי להביןטאבוטוען ונטעןטענת השטאהלפנים משורת הדיןלשון הרעמוניטיןמחוסר אמנהמחילהמיסיםמכרמכר דירהמכר רכבמכת מדינהמנהגמניעהמניעת רווחמפקח בניהמקום הדיוןמקח טעותמקרקעיןמשפחהמשפט מנהלינאמנותנזיקיןנזקי גוףסדר הדיןסיטומתאסיטראיסילוק ידעגמת נפשעד מומחהערבותערעורעשיית דין עצמיתפיטורי עובדת בהריוןפיצויי פיטוריןפרשנות חוזהפשרהצו מניעהצוואה וירושהקבוצת רכישהקבלנותקנייןריבית והצמדהשבועהשדכנותשומר שכרשומריםשומת נזיקיןשותפותשידוכיםשכירות דירהשכניםשליחותשמירהתאונות דרכיםתביעה ע"פ רישומי התובעתחרותתיווךתנאיםתקנת השוקתשלומי איזון
ארץ חמדה

אודות רשת בתי הדין ארץ חמדה גזית

רשת בתי הדין ארץ חמדה גזית, פועלת במסגרת: ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי יהדות, ירושלים ע"ר 580120780.

הרשת כוללת סניפים בירושלים, חיפה, פתח תקווה, רמת גן, בית שמש, קצרין, קריית גת, עפרה, וכן בית דין לערעורים.

לרשת מזכירות ארצית הפועלת ברח' ברוריה 2, ירושלים.

מזכירת בית הדין: הגב' ציפי גלינסקי.

מנהל בית הדין: הרב עדו רכניץ.

טלפון: 077-215-8-215, דוא"ל beitdin@eretzhemdah.org.

לטופס פניה למזכירות לחצו כאן

 

הצורך

החברה הישראלית הפכה לחברה שמרבה להתדיין משפטית; מערכת בתי המשפט עמוסת תיקים. עלות הייצוג המשפטי הופכת את מחיר "הצדק" ליקר מידי עבור מרבית האנשים, זאת בנוסף למחיר הרגשי והבריאותי שעינוי הדין גורם.
לצערנו, מערכת בתי הדין הרבניים משמשת, כמעט באופן בלעדי, כערכאה לענייני גירושים ומעמד אישי. ממגוון של סיבות, מעטים הישראלים, אפילו בתוך הקהילה הדתית, הרואים במערכת זו את הפורום הנכון ליישוב סכסוכים אזרחיים – עסקיים.
ההימנעות מההזדקקות לבתי הדין רבניים אינה רק בעיה הלכתית חמורה אלא גם בעיה תרבותית. אחד המרכיבים של החזון הציוני, חידושה של לאומיות יהודית ריבונית, היה שאיפה שהמערכת המשפטית תשקף את ערכי הצדק היהודי ואת המסורת המשפטית היהודית.
צדק נגיש, הוגן ולא יקר מהווה רכיב חיוני של כל חברה מתורבתת ומתוקנת. אכן, אפילו בשבע מצוות בני נוח, כלולה החובה לקיומם של בתי דין הוגנים.

 

הקמת רשת בתי הדין

במהלך שנת תשס"ו הוקמו שני מיזמים בתחום בתי הדין לדיני ממונות. האחד, "בית הדין משפט והלכה בישראל" שהוקם על ידי מכון "ארץ חמדה" ללימודי דיינות. בית הדין פעל בירושלים ובתל אביב.
מיזם שני הוא "איגוד בתי הדין – גזית", שהוקם ביוזמתו הרב ד"ר משה בארי. בגזית הוקמו במשך כשלוש שנים בתי דין ברחבי הארץ.
שני המיזמים הוקמו על יסודות משותפים: המטרה היא לקיים דין תורה על פי ההלכה במקצועיות, ביעילות, תוך מעורבות במציאות הכלכלית העכשווית.
בשנת תשס"ט החליטו שני הגופים לאחד את פעילותם, על מנת לספק לציבור שירות רחב, יעיל ואיכותי עוד יותר.

 

חלופה משפטית וחזון חברתי

מטרת בתי הדין היא כפולה:

1. לספק חלופה אטרקטיבית לישראלים שומרי תורה ומצוות המעונינים בפתרון משפטי במסגרת הלכתית כשרה, ואשר אינם מוצאים, בבתי הדין הרבניים הרשמיים, פתרון לבעיותיהם.
2. לשמש כגשר בין ישראלים דתיים וחילוניים, באמצעות הצעת מערכת חלופית מקצועית, רגישה ומתוחכמת להליך משפטי יקר הקורס תחת עומסי יתר.
מתוך אמונה שהתורה יכולה להתמודד גם עם הבעיות המורכבות והמתוחכמות ביותר של הכלכלה המודרנית על פי ערכי הצדק, היושר והמוסר, מטרת בית הדין היא ליישם את ערכי התורה וההלכה גם בחיים מודרניים משתנים, בכל תחומי החיים הציבוריים והעסקיים.

 

הדיינים בבית הדין

הדיינים המשרתים בבתי הדין של הרשת, עומדים בקריטריונים מחייבים. אלו כוללים: רמה גבוהה של מומחיות ידע והבנה בהלכה ובנוסף, עדיפות לשירות בצבא הגנה לישראל. הדיינים משתתפים בהשתלמויות להכרות עם החוק האזרחי. בין הדיינים גם דוברי אנגלית כשפת אם, ולפיכך, לפי הצורך, הדיונים יוכלו להתנהל גם באנגלית. בתי הדין מהווים סביבה המטפחת הכרעות הלכתיות משפטיות צודקות, הוגנות, מקצועיות ויעילות.

הצבת סטנדרטים חדשים

ועדת היגוי, הכוללת דיינים ומשפטנים, הכינה את עקרונות היסוד והנוהל, באופן העולה בקנה אחד הן עם ההלכה והן עם החוק האזרחי הישראלי. לרשת בתי הדין הנהלה ציבורית רחבה הכוללת מנהיגות מכובדת של ראשי קהילות, עורכי דין ואנשי עסקים. תפקידה להבטיח את הסטנדרטים הגבוהים ואיכות השירות. המדיניות ההלכתית בה נוקטים בתי הדין נקבעת על ידי ההנהלה התורנית שלו, הכוללת דיינים רבנים וראשי ישיבות המייצגים את עולם התורה בארץ ובתפוצות. הבנה מעמיקה של עקרונות דין התורה היא הערובה הראשונה במעלה להכרעה צודקת ויעילה של כל סכסוך. בתחומים רבים יש למנהג המדינה משמעות הלכתית. בית הדין יפעל מתוך מודעות מלאה למנהג המדינה תוך בחינת ההשלכות ההלכתיות שלו. יועצים משפטיים ומומחים אחרים מהשורה הראשונה עומדים לצד בית הדין על מנת שיוכל לבצע  את משימתו בצורה הטובה ביותר. עם זאת, גורמים אלו אינם מתערבים בפעילות בית הדין ובהכרעותיו.

בהסכם הבוררות עליו חותמים הצדדים לסכסוך, מסמיכים הצדדים את בית הדין לחייב תשלום עבור נזקים עקיפים וכן בתשלומי הוצאות משפט, על פי שיקול דעתו. כמו כן הוסדר באופן ברור מעמדה של חברה בע"מ.

האווירה בבית הדין – פיזית ומנהלית כאחד – היא אווירה מקצועית ומכובדת. בכל עת, ינהל בית הדין את ענייניו באופן שישקף את מטרתו – שירות לציבור.
סדרי הדין – לבתי הדין סדרי דין אשר ממומשים בהקפדה. סדרי הדין נערכו על ידי וועדת ההיגוי, וקיבלו את אישורן של הוועדה ההלכתית והמקצועית.
כללי אתיקה - ועדת ההיגוי קבעה גם כללי אתיקה לדייני בית הדין אשר גם הם מבטאים את הסטנדרטים הגבוהים בהם עומד בית הדין.
מדיניות הלכתית - אבות בתי הדין של הרשת מקבלים מעת לעת החלטות הלכתיות עקרוניות אשר מחייבות את כלל דייני הרשת.

שקיפות – פסקי בית הדין מנומקים ובהירים. מבחר מפסקי בתי הדין יפורסם באתר בית הדין כדי להביא לפני הציבור את יסודות ההלכה והמשפט עליהם מבוססת עבודת בתי הדין. פסקים אלה יהוו דוגמה לפתרונות שבית הדין נתן לבעיות הזמן והשעה בתחום זה.
ערכאת ערעור – כחלק מתפיסת האיכות והשקיפות, קיימת ערכאת ערעור פנימית, אשר במקרים מסויימים תבחן מחדש את הכרעת הדין.
אנו מייחלים לכך שנזכה ובית הדין יהווה נדבך נוסף בהתגשמות חלום הנביאים לבנינה של ירושלים וגאולם של ישראל:
"ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה" (ישעיה א', כז')