בס"ד, טו תמוז התשפד

21/07/2024

 תיק מס' 83061-2

פסק דין

בעניין שבין

התובע

המערער, להלן 'האדריכל'              

לבין

הנתבע

המשיב והמערער שכנגד, להלן 'היזם'

החלטה בערעור

רקע

הנהלת בית הדין העבירה לעיוני ערעור וערעור שכנגד בנוגע לתיק שבין האדריכל והיזם שהובא בפני כבוד בית הדין קמא.

להלן תמצית השתלשלות העניינים עד לשלב זה:

האדריכל, הגיש תביעה לבית הדין ארץ חמדה גזית בעניין תשלום שכר הטרחה לו הוא זכאי לטענתו עבור שני פרויקטים שבהם ביצע עבודות אדריכלות עבור היזם בעיר [פלונית]. פרויקט י' ופרויקט פ'.

בשלב ראשון הצדדים הגיעו לבוררות אצל הרב עקיבא כהנא ואחר כך לבית הדין. התביעות ההדדיות כללו תביעה לשכר טרחה מצד האדריכל, תביעת לשון הרע ותביעות כספיות נוספות, ומאידך היזם כפר בעצם החיוב ברוב התביעות ואף כשלא כפר בעצם החיוב כפר בגובה התשלום שעליו לשלם. בנוסף תבע תביעות נזיקין שונות.

תמצית החלטות בית הדין קמא

בתאריך 08/2/24 בית הדין קמא חייב את היזם לשלם סך 12,000 ₪ עבור פרויקט י' וסך 49,700 ₪ עבור פרוייקט פ'. כמו כן חייב את היזם להשתתף בהוצאות המשפט של האדריכל ולשלם לו על כך 1,065 ₪.

את שאר התביעות ההדדיות בית הדין קמא דחה.

בתאריך 15/2/24 הגיש האדריכל ערעור כנגד החלטת בית הדין בשני הפרוייקטים.

בתאריך 2/6/24 הגיש היזם לבית הדין מענה לערעור ובתוכו גם ערעור נגדי.

דיון בזכות היזם להגיש מענה וערעור שכנגד.

האדריכל טען שהיות והיזם הגיש את הערעור שכנגד כארבעה וחצי חודשים לאחר הגשת הערעור על ידו של האדריכל, הרי שלא עומדת ליזם זכות הערעור.

בסדרי הדין של בית הדין פרק י סעיף 6ד נאמר – 'הוגש ערעור מטעם צד אחד יהא הצד שכנגד רשאי להגיש ערעור שכנגד בתוך 14 יום'.

בנידון דידן היזם הגיש את הערעור שכנגד זמן רב לאחר המועד הנקוב. אולם, לאחר התכתבות בין הצדדים לבין מזכירות בית הדין, בסופו של דבר, לאור צבר האירועים יוצאי הדופן שעברו על היזם בתוך המועד הרגיל להגשת הערעור (לידת בת, שירות מילואים ושריפה של ביתו) ובהמלצת מנהל בית הדין, בתאריך 20/05/24 אישר התובע לנתבע, לפנים משורת הדין, להגיש את טענות הערעור במועד מאוחר יותר.

לטענת של האדריכל, אף שהסכים לפנים משורת הדין לאפשר ליזם להשיב לערעור שהגיש, לא הסכים לכך שיגיש ערעור נגדי.

בית הדין לא מקבל את טענת האדריכל בעניין זה, אלא קובע שמשהסכים לתת ליזם ארכה, הרי שכנ"ל, חלק מהותי ממתן הארכה היא לא רק הזכות להגיב אלא כפי שמופיע בסדרי הדין, הזכות להגיש ערעור שכנגד.

לאור הדברים בית הדין קבע שזכותו של היזם להגיש ערעור שכנגד ולכן נדון בשני הערעורים.

דיון בערעור על פסק הדין בפרוייקט י'

תמצית פסק בית הדין קמא:

על פי חוות דעת מומחה בית הדין העבודה הנדונה משוייכת לסעיף 2 בחוזה ובחוזה נקבע שבגינו ישולם סך 18,000 ₪

בית הדין ביצע הפחתה של שליש מהסכום על בסיס עדות פקח הבניה ובתורת פשרה.

טענות הערעור של האדריכל:

היות ופקח הבניה פסול לעדות לטענת המערער הרי שאין לקבל את עדותו ואין לבצע את ההפחתה.

יש להוסיף מע"מ על הסכום שנקבע.

טענות הערעור שכנגד של היזם

חזר על טענתו הראשונית על כך שסוכם שהתשלום יהיה לפי שעות.

חיזק את טענתו על בסיס הודעת ווטסאפ שמראה שדרישת התשלום בגובה 18,000 ₪ הגיעה רק אחרי שהתחיל הדיון אצל הרב כהנא, משמע שגם האדריכל לא חשב כך מלכתחילה.

ביסס את טענתו על כך שנכתב בהסכם י' בכתב ידו אחרי סעיף 3 שכל שינוי דורש אישור בכתב מהיזם.

בנוגע לתביעה להוסיף מע"מ טען שהיות ומדובר בפיצוי ולא בתשלום מן הדין אין להוסיף עליו מע"מ.

נושאי הדיון

נימוקי בית הדין קמא.

טענת הערעור העיקרית של האדריכל בדבר כשרותו של העד.

טענת האדריכל לגבי היקף העבודה שנעשתה על ידו.

טענת הערעור שכנגד שהגיש היזם.

האם על היזם להוסיף תשלום מע"מ על הסכום אותו הוא מחוייב לשלם?

דיון

נימוקי בית הדין קמא

בנימוקי בית הדין מצאנו את דעת המיעוט שהסיקה שאכן יש לחייב את היזם בתשלום מלא עבור סעיף 2 בנוגע לפרויקט י' בסך של 18,000 ₪, ולעומת זאת דעת הרוב סברה שיש לבצע הפחתה של שליש לסך 12,000 ₪.

בתוך דעת הרוב, דיין ב הסתמך בעיקר על עדות הפקח ועל כך שהיא מחייבת שבועה, אולם בנימוקי דיין ג מצאנו טענה אחרת:

''בשל המחלוקת על העובדות, מתעוררים ספקות בענין, ולא מוחלט דבר החיוב המקדים בסך 18000 ₪, על אף דברי המומחה. בנוסף יש ספק חיוב שבועה. לכן יש לקזז מסכום התביעה שליש, ולהעמידו על סך 12000 ₪.''

כלומר, דיין ג סמך את עיקר טענתו על הספקות שהתעוררו ביחס להסכמה שבין הצדדים, ספקות שלאורם יש לבצע הפחתה בתורת פשרה.

טענת הערעור העיקרית של האדריכל בדבר כשרותו של העד

האדריכל האריך לטעון לחוסר כשרותו של העד שהביא הנתבע.

 היות ולענ"ד אין לבסס את הפסק על דין עדות אלא על פשרה המבוססת על אומדנא ועל טענת הצדק מכח הסמכות של בית הדין לכפות פשרה, כפי שדיין ג אכן ביסס את פסיקתו על נימוקים אלו, הרי שאין מקום להיכנס לדיון בדבר כשרותו של העד. לפיכך לא אכנס לא לטיעוני האדריכל בדבר פסלותו של העד ולא ולתגובת היזם בדבר כשרותו של העד.

הנימוקים לפשרה

חוות דעת המומחה היא שהעבודה שביצע האדריכל היא זו המוזכרת בסעיף 2. אולם, הוא אמר שלהערכתו, הזמן שנדרש במקרה זה לצורך ביצוע השינויים מוערך על ידו בכ 20 שעות עבודה. לפי מדרגות השכר המקובלות שכרו של האדריכל עומד על 349 ₪ לשעה. מכאן שהשכר המתאים לעבודה שבוצעה נאמד בסך של כ 6,980 ₪ בלבד.  לדברי המומחה במצב כזה שבו כמות העבודה שנדרשה לא מצדיקה את הסכום שקבוע בחוזה, מקובל לקיים שיח ולהגיע לסכום ביניים.  קביעה זו של המומחה כשלעצמה מייצרת עילה לפשר בין הצדדים מן הצדק כפי שמבואר בשו"ת אורח משפט חלק חושן משפט סימן א. 

בנידון דידן הנתבע טוען שהתקיים שיח ולפיו שכר העבודה הנ"ל יהיה לפי שעות, טענה שלאור האמור נשמעת סבירה ביותר ומייצרת סיבה חזקה שלאורה נכון לפשר בין הצדדים, בכך שהיא מייצרת אומדנא לטובת טענת היזם שאכן התבצע שיח כזה[1].  

אומדנא זו מגובה גם בראיות הנסיבתיות הבאות:

עדות העד על כך שהיתה שיחת טלפון בין הצדדים על השכר בה הדבר נאמר בפירוש והתובע אישר זאת באומרו 'בסדר בסדר'.

ההסבר של האדריכל על כך שלא ראה צורך להעלות את סוגיית השכר הנוסף על העבודה טרם ביצועה היות וסמך על החוזה שביניהם מעורר תמיהה, שכן  מדובר בדרישת תשלום לא מבוטלת, בייחוד ביחס לעלות עבודתו בכלל הפרוייקט.

הודעת הווטסאפ ששלח היזם לאדריכל בה אמר בפירוש שהעבודה תתומחר לפי שעות.

אמנם האדריכל טען שההודעה נשלחה לאחר ביצוע העבודה. אולם, גם על פי טענתו, הרי הוא לא הגיב להודעה בשלילה. אף אם אין לראות בהודעה זו כשלעצמה מחילה, בוודאי שזה מחזק את האומדנא לטובת הנתבע על כך שההודעה לא באה בחלל ריק אלא על בסיס שיח מוקדם שהתבצע בין הצדדים.

טענת האדריכל לגבי היקף העבודה שנעשתה על ידו

בנוגע לטענת האדריכל על כך שהעבודה שנדרשה ממנו היתה משמעותית לכל אורך הבנייה, ולא מינורית כהגדרת המומחה, לא ניתן לקבל את טענתו. בדיוק בשביל זה בית הדין הזמין חוות דעת של מומחה חיצוני. המומחה ראה את ציר הזמן שהאדריכל עצמו כתב, את התכנית הראשונית שהוגשה ואת התכנית המעודכנת לעל בסיסי הנתונים האלו קבע את חוות דעתו. לפיכך נכון עשה בית הדין קמא שביסס את הפסק על פי חוות דעתו של המומחה.

לאור כל הנ"ל, מסקנת בית הדין קמא, שיש לבצע בתביעה זו הפחתה מתורת פשרה בין הצדדים, נכונה, ואין מקום להתערב בה.

טענת האדריכל שיש להוסיף מע"מ

בנוגע לטענה כי יש להוסיף מע"מ, בית הדין מקבל את טענת האדריכל, היות והחישוב הוא הפחתה של שליש מסכום התשלום המקורי. בשונה מטענת היזם, לא מדובר בפיצוי אלא בשכר עבודה שבית הדין קבע שיש לשלם שני שליש מהסכום שכתוב בהסכם החתום. היות ובהסכם מצויין במפורש שיש להוסיף תשלום מע"מ כחוק, הרי שמדובר בטעות סופר בפסק הדין ויש להוסיף מע"מ על הסכום.

פרוייקט פ'

ביחס לפסק בית הדין קמא בתביעת השכר על פרוייקט פ', מורכבות המקרה וטענות הצדדים שכנעו אותי בדבר צורך לקיים דיון מסודר בו הצדדים יפרסו את טענותיהם בפני בית הדין לערעורים ויקיימו דיון ראיות בנוגע לטענותיהם.

ח. החלטות

בית הדין דוחה את הערעור בנוגע לפרויקט י', וכפי שקבע בית הדין קמא, על היזם לשלם לאדריכל עבור הבקשה לשינויים בהיתר בפרויקט י': 12,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.

התשלום יתבצע  בתוך 35 ימים מהתאריך הנקוב על פסק הדין.

בנוגע לפרויקט פ' בית הדין לערעורים יזמן את הצדדים בהקדם לדיון ראיות בפניו.

בזאת באתי על החתום

היום טו תמוז התשפד,

21/07/2024

_________________

הרב עידו הבר, אב"ד

[1] ראו בעניין 'מסמכי בית הדין' מדיניות הלכתית, כללי הפשרה סעיף 5